כמעט בת 30, לקחתי הפסקה ארוכה מהחיים בארץ. השארתי מאחורי משרה נוצצת ביחסי ציבור, ועוד אחת כמנחה בערוץ הקניות בטלוויזיה, חיי רווקות סוערים בתל אביב, והמון משפחה וחברים תומכים. טסתי לטיול ממושך בארה״ב. הטיול התארך, ולקראת סופו הכרתי בבליינד דייט בחור מקסים, והתחלנו לצאת. אחרי זמן מה התאהבנו, והחלטנו שאני נשארת לגור איתו בקליפורניה, שם הוא חיי כבר הרבה שנים. המעבר לקליפורניה, שהתחיל כסיפור סינדרלה מהאגדות, הסתבך די מהר, והמציאות העגומה היכתה בי בכל כוחה.באמריקה הגדולה לא הייתי מצליחה ומוכרת, אלא מהגרת, מארץ אחרת, בודדה, בארץ זרה, עם אנגלית שבורה, וביטחון עצמי ברצפה. מלבד הבחור המקסים שלי, לא הייתה לי נפש אחת קרובה ותומכת, בסביבה שהייתה לי חדשה ומנוכרת.
את שלל האוהבים והתומכים השארתי בארץ, ושם – בניכר, פגשתי את נעמה הזרה והבודדה. רחוקה מאוד מנעמה המוקפת אהבה, והפופולרית וחזקה שהייתי פעם בישראל…
המפגש עם עצמי החלשה והבודדה, לצד החיים בסביבה מנוכרת – הובילו לדיכאון מתמשך. אל תוך הקושי הזה נולד ילדי הראשון, וחווית האימהות החדשה, הקשתה אף יותר על התחושות הקיימות.
מערכת היחסים שלי עם עצמי הייתה כל כך מעורערת, שלא ידעתי לומר דבר אחד חיובי על עצמי. הייתי מלאת ביקורת, אשמה, וספק כלפי עצמי ועל איך אני מנהלת את חיי.
כאחת שמאמינה בכוחו של טיפול פסיכולוגי, החלטתי להתחיל טיפול שכזה, מתוך תקווה ואמונה שבסופו של תהליך אהיה מאושרת.
במשך חמש השנים הבאות, ישבתי על כורסת המטופל במשרדה של הפסיכולוגית שלי, כל שבוע, בלי לפספס. במהלך שנים אלה בדקתי, חפרתי, התבוננתי, בכיתי והתחברתי, אלי, אל עברי, אל חיי.
בתום חמש שנים של טיפול פסיכואנליטי עמוק, הצלחתי להתגבר על הדיכאון.
זאת אומרת, רוב הזמן הרגשתי בסדר, עם עליות ומורדות כאלה ואחרים.
אבל לא הייתי מאושרת. אפילו לא קרובה. אפילו לא טיפה. וזה לא הספיק לי.
התחלתי לבדוק ולחקור – איך אני יכולה  להיות יותר מאושרת? איך אוכל לחוות תחושות שמחה סיפוק ומשמעות מהחיים שלי, ממערכות היחסים שלי? ומכאן הדרך למציאת הפסיכולוגיה החיובית הייתה קצרה.

פסיכולוגיה חיובית היא ענף מחקרי בפסיכולוגיה העונה של שתי שאלות מרכזיות:
מה הופך את החיים שלנו לחיים טובים ששווה לחיות אותם?
איך אפשר להפוך חיים ״רגילים״ לחיים מלאי משמעות ואושר?

את התשובות לשאלות אלה, מצאתי במהלך לימודי התואר השני בפסיכולוגיה חיובית יישומית. המרצה שלי היה ד״ר מרטין סליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית ומייסד התחום. ד״ר סליגמן (או כמו שמקורביו קוראים לו – מרטי) וצוות המרצים – חוקרים שלו באוניברסיטת פנסילבניה, לימדו אותי על אושר, כישרון אנושי, חוזקות אופי, זוגיות חיובית, חיים מיטיבים, תקווה ואופטימיות.
את הידע הזה ששתיתי בצמא, יישמתי בכל תחום בחיי האישיים. ייסדתי מחדש את מערכת היחסים שלי עם עצמי – התחלתי לדבר עם ואל עצמי בכבוד והערכה. מערכת היחסים הזוגית שלי התעצמה והתחזקה. מערכות היחסים עם כלל המשפחה מסביב, שהיוו אתגר במשך שנים, אף הן השתנו ללא היכר. צמחתי וגדלתי להיות אמא – קשובה, ומבינה, המחנכת את ילדיה להכיר בעוצמתם וגדולתם, ולהשתמש בהם בעת הצורך.
תחום הלימודים שלי, הפך לתחום העיסוק שלי, ובהמשך להוויה שלי, בכל דבר ודבר שאני עושה.
וכך כבר כמעט עשור, אני עוסקת בפסיכולוגיה חיובית. מלווה ומלמדת יחידים זוגות, קבוצות, וקהילות קטנות, איך לשפר את מערכות היחסים עם עצמם, וביניהם. על ידי מתן כלים יישומיים, תרגולים יום יומיים, אני מלמדת אנשים איך יוצרים תקשורת חיובית, איך מבקשים עזרה במשהו, איך מבקשים סליחה, איך יוצרים שינוי בתוך מערכת היחסים מבלי לשבור את הכלים, ובעיקר איך לעשות כל אלה – בהבנה, כבוד הדדי, חופש, ושקט. זה אפשרי.

לכאן אני מביאה את המסע האישי שלי, יחד עם ידע אקדמי ועשייה רבת שנים, כדי ליצור יחד איתך מערכות יחסים חיוביות, שטובות לך ולמי שמולך.

בברכה,
נעמה קמינר- מבורך